‏מדריך לבחירת אסלה חסכונית בית ספר

אסלה חסכונית בבית ספר, הנקודה שבה חיסכון במים נפגש עם שימוש אינטנסיבי של מאות תלמידים ביום

הטלפון מהמורה בשעה עשר בבוקר הוא תמיד אותו טלפון. הניאגרה בקומה השנייה לא מפסיקה לזרום, ובינתיים חשבון המים של המוסד נראה כמו משכנתא. אסלה חסכונית בית ספר היא לא עוד פריט ברשימת הרכש שלכם, אלא הנקודה שבה חיסכון במים במוסד חינוכי נפגש עם שימוש אינטנסיבי של מאות תלמידים ביום, עם ונדליזם מתמשך ועם צוות אחזקה שצריך לתת מענה מהיר בלי לקרוס. בשנים שאנחנו בטרסטאר מלווים מוסדות חינוך בשדרוג חדרי שירותים, ראינו שוב ושוב את אותה טעות. קונים אסלה דו-כמותית לבית ספר, מתקינים, ואז מגלים אחרי חצי שנה שהחיסכון התאדה בגלל נזילה סמויה אחת או ברז שנשאר פתוח בהפסקות. המאמר הזה נועד למנוע מכם בדיוק את התרחיש הזה, ולתת לכם את הכלים לבנות פרויקט חיסכון שמחזיק מעמד בפועל, לא רק על הנייר.

מוצרים נבחרים

מברשת אסלה לתלייה עשויה מפלסטיק לבן

מידע נוסף

מברשת אסלה לתלייה עשויה נירוסטה-צבע שחור מט

מידע נוסף

מברשת אסלה לתלייה עשויה נירוסטה

מידע נוסף

מברשת אסלה מונחת דמוי נירוסטה

מידע נוסף

איזו אסלה חסכונית הכי מתאימה לבית ספר?

בכל מדריך שקראתם עד עכשיו כנראה קיבלתם תשובה שמתאימה לבית פרטי. איזה דגם, איזה מחיר, איזה עיצוב. במוסד חינוכי השאלה שונה לגמרי. אסלה חסכונית לבית ספר צריכה לעמוד בשלושה תנאים במקביל. נפח הדחה מוגבל, מנגנון ששורד מאות שימושים ביום, וזמינות חלפים כשמשהו נתקע. אם אחד מהשלושה חסר, החיסכון מתחיל לדלוף. תחשבו על זה כך. אסלה שנסגרת עם מנעול חדש אבל דורשת טכנאי שבועיים בכל פעם שהמנגנון נתקע, מבטלת את כל החיסכון בציוד בתוך חודשים ספורים. לכן ההחלטה הנכונה היא לא על אסלה בודדת אלא על מערכת שלמה. קבועה חסכונית, ברזים מתאימים, ותוכנית תחזוקה שרצה בפועל בלוח הזמנים של בית ספר.

מהי אסלה דו-כמותית לבית ספר?

אסלה דו-כמותית לבית ספר היא אסלה עם מנגנון הדחה כפול. לחצן אחד להדחה קטנה ולחצן שני להדחה מלאה. הרעיון פשוט אבל ההשפעה במוסד גדולה בהרבה מאשר בבית, כי רוב השימושים בשירותי תלמידים במהלך יום לימודים הם שימושים קצרים שבכלל לא דורשים מיכל מלא. תקנות הבנייה בישראל עוסקות בנפחי הדחה במבנים, והסטנדרט הנפוץ כיום במפרטים של מבני ציבור הוא 3/6 ליטר. אם אתם מתכננים שדרוג, כדאי לבדוק מה נדרש במפרט הטכני שחל על המוסד שלכם, ובמקרים רבים אפשר למצוא את המידע בתיקי הבניין או אצל מהנדס המוסד.

3 ליטר מול 6 ליטר, מתי משתמשים בכל אחד?

הלחצן הקטן מיועד להדחת נוזלים בלבד, והגדול להדחה מלאה. זה נשמע מובן מאליו, אבל בפועל תלמיד בן תשע שממהר להפסקה לא תמיד עוצר לחשוב איזה כפתור ללחוץ. הנה הדוגמה הכי מוחשית שאנחנו מכירים מהשטח. בהפסקה בת עשרים דקות עוברים בתא אחד עשרות תלמידים, ואם כל אחד מהם לוחץ על ההדחה המלאה "כי זה הכפתור הגדול", איבדתם את רוב הפוטנציאל של המנגנון. הפתרון הוא שילוט פשוט וברור בגובה העיניים של המשתמשים, ולא סמלים מופשטים שמתאימים למבוגרים. במוסד שבו הוסיפו מדבקות הסברה פשוטות עם חץ לכפתור הקטן, ירד השימוש בהדחה המלאה בצורה משמעותית תוך חודש.

איך זה משפיע על צריכת מים שנתית בבית ספר?

החישוב עצמו פשוט וכל מנהל אחזקה יכול לעשות אותו על פתק. מספר ההדחות ביום, כפול ההפרש בליטרים בין המערכת הישנה לחדשה, כפול מספר ימי הלימודים בשנה. אם במוסד שלכם יש ארבע מאות תלמידים ומערכת ישנה של 9 ליטר להדחה, וכל תלמיד מבצע בממוצע שתי הדחות ביום שאפשר לקצר ל־3 ליטר, אתם מדברים על הפרש של מאות ליטרים ביום. מחקר שנערך בטכניון על חיסכון במים במגזר העירוני מראה שהצטברות כזו במבני ציבור היא בדיוק המקום שבו החיסכון האמיתי מסתתר, הרחק מהמצלמות ומהכותרות. הכפלת החישוב במאתיים ימי לימוד נותנת את התמונה האמיתית שתראו בחשבון.

מה ההבדל בין 3/6 ליטר לבין 4.5/9 ליטר, ולמה זה חשוב לבית ספר?

ההבדל בין הסטנדרט הישן של 4.5/9 ליטר לסטנדרט החדש של 3/6 הוא בדיוק מה שהמספרים אומרים. כמעט שליש פחות מים בכל הדחה. בבית פרטי עם ארבע נפשות זה חיסכון נחמד. בבית ספר עם שבע מאות תלמידים ואולי אלף הדחות ביום, ההפרש מצטבר לכדי נפח שאי אפשר להתעלם ממנו בחשבון השנתי. תקנות הבנייה וההנחיות הטכניות למבני ציבור מתייחסות לנפחי הדחה מותרים, ולכן בכל פרויקט שיפוץ או הקמה חדשה כדאי לוודא שהמפרט שאתם מזמינים עומד בדרישות העדכניות ולא בסטנדרט שהיה רלוונטי לפני עשור. ואם כבר אתם נוגעים בציוד, זה הזמן לחשוב גם על ברז חכם לחיסכון במים בכיורים, כי אסלה חסכונית לצד ברז שנשכח פתוח היא חצי עבודה.

כמה מים אפשר לחסוך בפועל עם אסלה חסכונית בבית ספר?

כאן אנחנו צריכים להיות כנים איתכם. אין מספר אחד שנכון לכולם. החיסכון תלוי בשלושה משתנים, כמות ההדחות ביום, היחס בין הדחות קטנות לגדולות, ומצב המערכת הקודמת. מסמכי הסברה ממשלתיים על חיסכון במים מצביעים על כך שהדחה כפולה היא אחד האמצעים המשמעותיים ביותר בכל מבנה עם תפוסה גבוהה. בואו ניקח שלושה תרחישים מהשטח ונראה מה גרף עמודות "לפני ואחרי" היה מציג. בבית ספר קטן עם מאתיים תלמידים, מעבר ממערכת 9 ליטר ל־3/6 עם שימוש נכון בהדחה הקטנה היה חוסך בערך 2,000 ליטר בשבוע. בבית ספר בינוני עם חמש מאות תלמידים, בסביבות 5,000 ליטר בשבוע. ובמוסד גדול עם אלף תלמידים ומעלה, העמודה של "אחרי" הייתה מציגה חיסכון של יותר מעשרת אלפים ליטר בשבוע. המספרים משוערים, אבל הם נותנים תחושה של סדר גודל, וזה מה שצריך כדי להחליט אם הפרויקט מצדיק את עצמו.

חיסכון שבועי משוער בהתאם לגודל המוסד ולשימוש בהדחה הקטנה

איך בוחרים אסלה חסכונית לבית ספר בלי לפגוע באמינות ובניקיון?

הטעות הכי נפוצה ברכש מוסדי היא להשוות מחירים בין דגמים ולבחור את הזול. הנה הבעיה. בבית ספר, יום שבו תא שירותים מושבת הוא יום שבו תלמידים נדחקים לתאים אחרים, צוות מבזבז זמן על טיפול בתלונות, ולפעמים גם נגרם נזק משני לרצפה או למחיצות. עלות ההשבתה הזו גבוהה מהפרש המחיר בין דגם בסיסי לדגם איכותי. כשאתם מזמינים אסלה חסכונית לבית ספר, בדקו ארבעה דברים. איכות מנגנון ההדחה והאם יש לו מוניטין בשימוש מוסדי, זמינות חלפים בארץ לאורך שנים ולא רק ביום ההתקנה, קלות הניקוי של המשטחים עבור צוות הניקיון, והתאמת הציוד לתשתית הקיימת כולל לחץ המים בבניין. אם הלחץ נמוך, גם המנגנון החסכוני ביותר לא יעבוד כמצופה.

אסלה תלויה או אסלה עומדת לבית ספר, מה עדיף?

זו שאלה שמגיעה אלינו כמעט בכל פרויקט של שדרוג חדרי שירותים בבית ספר, והתשובה היא שתלויה בתשתית ובסדרי העדיפויות שלכם. אסלה תלויה מאפשרת שטיפת רצפה חלקה ומהירה, מה שמקצר את זמן הניקיון היומי בצורה מורגשת כשמדובר בחדר שירותים עם עשרות משתמשים בשעה. מנגד, היא דורשת קיר תומך עם תשתית מתאימה, וזה לא תמיד קיים בבניינים ישנים. מעבר לשיקולי החיסכון, חשוב לשלב גם התאמה לתקני נגישות, ומידע מורחב על הנושא אפשר למצוא במדריך על שירותים נגישים בבית ספר.

שיקולי תחזוקה וצוות ניקיון

אל תזלזלו בשיקול הזה. צוות ניקיון בבית ספר עובד בחלונות זמן קצרים בין הפסקות, וכל דקה שנחסכת בניקוי סביב האסלה היא דקה שמושקעת בשאר המוסד. אסלה תלויה עם רגלית גלויה מאפשרת מטלת רצפה מלאה בלי אזורים מתים, וזה משמעותי במיוחד בתאים לתלמידים צעירים שבהם יש יותר לכלוך ברצפה.

שיקולי עמידות ושימוש אינטנסיבי

אסלה עומדת, מנגד, היא פתרון פשוט יותר להחלפה מהירה בתקציב מוגבל, ובשיפוץ קיץ עם לוח זמנים צפוף זה שיקול לגיטימי לגמרי. אם אתם משפצים חמישים תאים בחודשיים של חופשת הקיץ, היכולת להחליף יחידה עומדת בלי עבודות קיר היא יתרון אמיתי. ההחלטה צריכה להתקבל לפי מה שקיים בבניין ולפי כוח האדם שעומד לרשותכם, לא לפי מה שנראה יפה יותר בקטלוג.

איך מפחיתים תקלות ונזילות בניאגרה בבית ספר?

אם היינו צריכים לבחור מנוע חיסכון אחד שעובד יותר טוב מכל אסלה חדשה, זו הייתה מניעת נזילות. נזילה סמויה בניאגרה היא בזבזן שקט שפועל 24 שעות ביממה, כולל בחופשות ובסופי שבוע שבהן אף אחד לא נכנס לבניין. במוסד עם עשרים תאים, נזילה קטנה בשלושה מהם מספיקה כדי לאכול את כל החיסכון שהשגתם מהמעבר למערכת 3/6. חיסכון במים במוסד חינוכי מתחיל במנגנון איכותי ובהתקנה נכונה, אבל הוא ממשיך במשמעת תחזוקה שוטפת.

צ'ק-ליסט בדיקה חודשית לצוות אחזקה, עשר דקות

ארבע בדיקות פשוטות שכל איש אחזקה יכול לבצע ברבע שעה לכל הבניין. האזינו לכל ניאגרה בשקט, זרימה שנשמעת אחרי שהמיכל התמלא מעידה על דליפת מפתח או שסתום לקוי. הפילו כמה טיפות צבע מאכל למיכל, אם אחרי רבע שעה הצבע מופיע באסלה בלי הדחה, יש נזילה. לחצו על שני הלחצנים בכל תא ובדקו שההדחה הקטנה באמת קטנה, מנגנונות שמאבדים כיול חוזרים להדחה מלאה בלי שאף אחד שם לב. ובדקו את המצב החיצוני של הצינורות והחיבורים מתחת לכיורים. כדי לשמור על ניקיון שוטף לצד החיסכון, מומלץ לצייד את הצוות במברשות אסלה מתאימות לניקיון יומיומי, כי ניקיון יסודי מפחית גם הדחות כפולות מיותרות של "ניקוי" שתלמידים עושים בעצמם.

סימנים לנזילה סמויה ומה עושים מיד

שלושה סימנים שצריכים להדליק לכם נורה אדומה. רעש זרימה קבוע בשעות שבהן אף אחד לא משתמש, עלייה בלתי מוסברת בחשבון המים ביחס לאותו חודש בשנה שעברה, ולחות מתמדת סביב בסיס האסלה או ריח עובש שחוזר גם אחרי ניקוי. כשמזהים אחד מהם, סוגרים את ברז המים לתא הספציפי, מסמנים אותו ומזמינים טיפול. לא מחכים "לראות אם זה יסתדר", כי נזילה לא מסתדרת, היא רק מתגברת.

מהו ברז חכם לחיסכון במים בבית ספר?

ברז חכם לחיסכון במים הוא ברז אלקטרוני שמפעיל ומפסיק את הזרימה באמצעות חיישן, בלי שהמשתמש נוגע בשום דבר. המים זורמים רק כשהידיים מתחת לברז ונפסקים ברגע שהן מתרחקות. בהקשר של שירותי תלמידים יש כאן יתרון כפול שאי אפשר להתעלם ממנו. היגיינה משופרת כי אף אחד לא נוגע בברז אחרי שנגע במשטחים, ומניעת בזבוז כי ברז שנשכח פתוח פשוט לא קיים יותר כתרחיש. מי שמכיר את ההפסקות הגדולות בבתי ספר יודע שברז פתוח במשך עשר דקות של משחק בין תלמידים הוא אירוע שגרתי, לא חריג.

ברז אוטומטי עם חיישן, המים זורמים רק כשהידיים מתחת לברז

האם ברז חכם באמת חוסך מים במוסד חינוכי?

כן, בעיקר בגלל אופי המשתמשים. משרד החינוך מקדם תוכניות של פיתוח בר־קיימא במוסדות חינוך, וברזים אוטומטיים הם אחד הכלים המוכחים בהקשר הזה. אבל כדי להיות מדויקים, החיסכון תלוי בכיול. ברז שמכוון לזרימה ארוכה מדי אחרי כל הפעלה חוסך פחות, וחיישן שרגיש מדי מפעיל את המים גם כשתלמיד רק עובר ליד הכיור. לכן ההמלצה שלנו היא לא רק להתקין אלא לבקש כיול ראשוני שמותאם לגובה ולהתנהגות של המשתמשים בכל מוסד. אם היינו מציגים גרף קו של צריכת מים בכיורים לפני ואחרי התקנה, עם מדידה חודשית למשך חצי שנה, היינו רואים בדרך כלל ירידה חדה בחודש הראשון, התייצבות בחודש השני, ואז קו יציב שנשמר כל עוד החיישנים מתוחזקים והסוללות מוחלפות בזמן.

מה חשוב לבדוק לפני שמחליפים אסלות וברזים בבית ספר?

לפני שאתם חותמים על הזמנה, עברו על שש נקודות. מצב התשתיות בכל בניין, כולל קירות תומכים לאסלות תלויות. לחץ המים בקומות העליונות, שלפעמים דורש פתרון נלווה. סוגי ההתקנה הקיימים וההתאמה של הציוד החדש אליהם. זמינות חלפים לאורך כל תוחלת החיים הצפויה של הציוד. תוכנית תחזוקה מונעת שמוגדרת מראש עם לוח זמנים. ותזמון הביצוע, שבמוסדות חינוך כמעט תמיד צריך להתרכז בחופשת הקיץ. הנחיות הרישוי למתקני סניטציה במבנים ציבוריים רלוונטיות גם הן לוודא שהתכנון עומד בדרישות. הערה מהשטח. תכנון לקוי הוא הסיבה מספר אחת לפרויקטים שבהם הותקנה אסלה חדשה ויקרה אבל החיסכון לא מומש, כי מישהו פספס את לחץ המים או את העובדה שהבניין ישן.

איך מחשבים החזר השקעה לפרויקט חיסכון במים בבית ספר?

זה החלק שמנהל הרכש צריך להביא לשולחן, ולמרבה הפלא הוא הרבה יותר פשוט ממה שנדמה. עקרון החישוב הוא הצבת עלות הציוד וההתקנה מול החיסכון הצפוי בשקלים לשנה, כשמוסיפים לצד השני של המשוואה גם את ההפחתה בקריאות שירות ובנזקי נזילות שהציוד החדש מונע.

נוסחת החזר השקעה פשוטה למנהל אחזקה

הנוסחה פשוטה. עלות ההשקעה הכוללת חלקי החיסכון השנתי בשקלים שווה לתקופת ההחזר בשנים. בואו נראה שני תרחישים. בבית ספר בינוני עם חמישים תאים שבהם מחליפים מנגנוני הדחה ומוסיפים ברזים חכמים בכיורים, אם החיסכון השנתי במים מסתכם בכמה אלפי שקלים וההשקעה הייתה מתונה, תקופת ההחזר נעה בדרך כלל סביב שנתיים עד ארבע שנים. במוסד גדול עם היקף הדחות גבוה בהרבה, החיסכון השנתי גדל באופן יחסי ותקופת ההחזר מתקצרת בהתאם, כי אותה עלות התקנה עובדת על נפח שימוש גדול יותר. זו הסיבה שמוסדות גדולים מרוויחים יותר מפרויקטים כאלה.

מה לשים בחישוב שלא מופיע בחשבון המים

הנה מה שאף חשבון מים לא יספר לכם. זמן הטכנאי שמושקע בתקלות חוזרות בציוד זול. עלות נזקי הנזילות שפוגעים ברצפות, במחיצות ולפעמים בתקרה של הקומה שמתחת. וההשבתה של תאים שגורמת לעומס על התאים האחרים ומאיצה את הבלאי שלהם. כשמוסיפים את הרכיבים האלה לצד החיסכון הישיר בליטרים, התמונה הכלכלית של ציוד איכותי משתפרת משמעותית.

איך מתמודדים עם ונדליזם ושימוש אגרסיבי בשירותי תלמידים?

ונדליזם בשירותי בתי ספר הוא לא סיפור שולי, הוא עלות שוטפת שמתווספת לכל חישוב חיסכון. הגישה שעובדת בפועל היא הנדסית ולא חינוכית בלבד. לצמצם חלקים חשופים וניתנים לפירוק, לבחור פרזול ואביזרים שמוברגים או מקובעים בצורה שלא מאפשרת פירוק מהיר בידיים, ולוודא שהציוד שכן נגיש לטיפול נראה כמו משהו ששווה לשמור עליו ולא כמו מטרה. כדאי לבחור אביזרים לתאי טרספה עמידים לשימוש אינטנסיבי, שמצמצמים חלקים חשופים לפגיעה ושורדים את המציאות של שירותי תלמידים. ובואו נהיה כנים. "משחקי מים" בכיורים הם בדיוק הסוג של שימוש שברז אוטומטי עם זמן זרימה קצר מקצץ באופן דרמטי, כי המשחק נהיה משעמם כשאין ידית לסובב.

אביזרים מקובעים ופרזול עמיד מצמצמים את עלות הוונדליזם השוטפת

איך לבנות תוכנית חיסכון במים במוסד חינוכי, מעבר לאסלה?

אחרי כל מה שאמרנו עד כאן, הנה המסקנה שאנחנו מביאים מהניסיון שלנו מאז 2010. פרויקט חיסכון שמצליח במוסד חינוכי בנוי משלוש שכבות שעובדות יחד. השכבה הראשונה היא קבועות סניטריות למוסדות, אסלות דו-כמותיות וברזים אוטומטיים שמותאמים לתשתית. השכבה השנייה היא תחזוקה וניטור, כולל הבדיקות החודשיות שתיארנו ומעקב אחרי חריגות בחשבון המים שמזהות בעיות מוקדם. השכבה השלישית היא הרגלי שימוש, שילוט ברור להדחה הקטנה, הדרכה קצרה בתחילת השנה, ומעורבות של התלמידים עצמם. ואל תשכחו שחיסכון והיגיינה הולכים יחד. לצד החיסכון במים, אפשר לשדרג את תחושת הניקיון בתאים גם עם מתקן לנייר לכיסוי מושב אסלה, פרט קטן שמשפיע מאוד על הנכונות של תלמידים להשתמש בתאים בצורה מסודרת.

איך לבחור ספק לפרויקט אסלה חסכונית לבית ספר?

הקריטריון הראשון הוא יכולת אפיון. ספק שמבין את ההבדל בין מוסד חינוך לבין מרכז מסחרי, ושיושב איתכם על התשתית לפני שהוא מציע מוצרים. השני הוא התאמה לתשתית הקיימת בלי למכור לכם פתרון שדורש עבודות משלימות יקרות שאיש לא תכנן. השלישי הוא התקנה מקצועית בלוח הזמנים של חופשת הקיץ, כי פרויקט שנגרר לתוך שנת הלימודים הוא כאב ראש מתמשך. הרביעי הוא זמינות חלפים ושירות מהיר, והחמישי הוא יכולת לתמוך בפרויקט רב-אתרי אם אתם רשות או רשת מוסדות. אנחנו בטרסטאר מלווים מוסדות חינוך משלב התכנון ועד הביצוע, כולל אספקת תאי שירותים מחומר HPL עמיד, אביזרי היגיינה ואבזור נגישות, וגם שירות תיקון וחידוש של תאים קיימים כשעדיף לחדש במקום להחליף. לפני שמחליטים, מומלץ לבצע אפיון מותאם למוסד שלכם, ואפשר ליצור קשר עם הצוות המקצועי שלנו או להתקשר ל־072-395-7167 לקבלת ליווי בתהליך.

טבלת השוואה, פתרונות חיסכון במים לבית ספר

מוצרים נוספים שכדאי להכיר

מברשת אסלה לתלייה עשויה מפלסטיק שחור

מידע נוסף

מברשת אסלה רצפתית נירוסטה

מידע נוסף

שאלות נפוצות בנושא אסלה חסכונית לבית ספר

תשובות לשאלות שעולות בכל פרויקט של חיסכון במים במוסד חינוכי

פרויקט חיסכון במים בבית ספר מצליח כשהוא בנוי כמערכת שלמה. אסלה דו-כמותית מותאמת תשתית, ברזים אוטומטיים מכוילים, תחזוקה חודשית עקבית ושילוט שמכוון את התלמידים להדחה הקטנה. טרסטאר מלווה מוסדות חינוך משלב האפיון ועד ההתקנה, עם תאי שירותים מחומר HPL עמיד, אביזרי היגיינה ואבזור נגישות בהתאם לתקנים.

לצפייה בכל המוצרים